<h1>הרוקח סימן שפ"ד</h1>
<h2>דף מג.</h2>
ניקבה המרה טריפה ואם ניקבה במקום ששוכבת בכבד והכבד סותמתה כשירה. נמצאו במרה גרעיני תמרים או של גודגדניות כשירה ואם של זתים שהן חדים או של פירי אחר טריפה. נטלה המרה כשירה. לא נמצאת המרה לוחך בלשונו במקום מרה אם יש מר במקומה כשירה. ואם נמצאו שתי מרות כשירה מאחר שאם היתה חסירה כשירה הוא הדין אם ב' שהם כשרות אפי' למזבח.
<h2>דף נ.</h2>
ניקבה הקיבה באקשת' מבחוץ כעין קשת דאייתר' במקום הפשוט כעין יתר כשרה. חלב הקיבה אסור לאכול וצריך לקולפו בין דאקשת' בין דאייתר' דאנן בני גולה כבבלאי. ניקבו הדקין הם בני מעיים טריפה. מקיפין בבני מעיים לראות אם נקב קודם השחיטה או נקב לאחר השחיטה נוקב הנקב אצלו וממשמש לדמותו. בני מעיים שניקבו וליחה סותמתן טריפה כדפסיק במועד קטן (דף כ"ב) ובאלו טריפות. בני מעיים שניקבו ונסתמו בקרום נראה דאינו קרום וטריפה דבכל נקובי אין קרום סותם, והא דקאמר בריאה ובוושט, הודיענו אע"ג דיש לריאה ולושט ב' קרומין ואם ניקב זה בלא זה כשר הייתי סבור קרום שסתמו מועיל קמ"ל, הוא הדין בכל נקובי.
